במשך שנים רבות מערכת החינוך ניסתה לייצר קו הומוגני ואחיד ולשם כך נוצרו מוסדות לימוד לבעלי צרכים מיוחדים. בין שמדובר על מוסדות כמו בתי ספר מקצועיים ובין שמדובר על מוסדות לבעלי צרכים מיוחדים, הקו הכולל היה של הפרדה. ההפרדה נעשתה משתי סיבות עיקריות – הצורך להעניק לאלו שנדרשים לכך כלים מספקים יותר ותשומת לב אישית, והענקת סביבת למידה הומוגנית לכל השאר. בשנים האחרונות אנחנו רואים שינוי בהלך הרוח והבנה כי דווקא בעזרת שילוב והכלה אפשר להגיע לתוצאות איכותיות יותר למען שתי האוכלוסיות. אלו הנדרשים לעזרים ייחודיים לומדים להשתלב בחברה הכללית ומקבלים כלים מהותיים שיסייעו להם בהמשך חייהם, ובעבור התלמידים האחרים נשברת הסטיגמה והם לומדים להכיר מקרוב אנשים שונים מהם ולראות את האדם ולא את הסטריאוטיפ. השינוי התפיסתי הזה הביא ליישום של מאגר תוכניות הכלה והשתלבות במערכת החינוך ובמאמר זה אנחנו רוצים לדבר מעט על הרציונל שמאחורי מבנה ההכלה וההשתלבות במערכת החינוך.
מרכז א.ב.י מתמחה בתוכניות התערבות והנחייה בשילוב אומנויות במטרה לייצור אקלים חינוכי מיטבי. בעזרת תוכנית מעגלי א.ב.י שפיתחנו אנחנו מאפשרים לתלמידים ולצוותי ההוראה להכיר כלים נוספים מלבד הכלים המקובלים שמסייעים רבות לחיבור ולהעמקת קשרים אמיתיים בין האחד לשני. לפרטים נוספים על תוכנית מעגלי א.ב.י – היכנסו לאתר שלנו או צרו איתנו קשר עוד היום.
הבסיס של מבנה ההכלה וההשתלבות במערכת החינוך
בעקבות שינוי עולמי בתפיסת ההכלה והשילוב של אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים וההבנה כי חיזוק ערכים של זכויות אדם וסובלנות למגוון אנושי חייב להיעשות באופן מעשי, בנוסף לתיאורטי, נחקק בשנת 2018 התיקון לחוק החינוך המיוחד בישראל. לצד התיקון הבירוקרטי שעשה המחוקק, מתלווה לו גם הליך עומק חברתי – ערכי שאמור לסייע לשילוב איכותי יותר של התלמידים במערכת החינוך הרגילה. כדי להבין בצורה הטובה ביותר את הרציונל שמאחורי מבנה ההכלה וההשתלבות במערכת החינוך, בואו ונראה את דבריו של שמואל אבואב, מנכ"ל משרד החינוך בשתי קדנציות שונות:
"תפיסת ההכלה בישראל הציבה כערך את שילובם של כלל התלמידים עם צרכים ייחודיים: תלמידים זכאי שירותי חינוך מיוחדים, ילדים ונוער בסיכון, עולים חדשים, מחוננים ועוד. משמעותה של הכלת כל תלמיד שזקוק למענה ייחודי, מענה מותאם לצרכיו האישיים, היא צמצום פערים, מתן הזדמנות שווה לכל ילד, ושיפור החברה הישראלית בכללותה".
זה אולי יכול להישמע כמו נאום שמטרתו לשכנע, אך המחקר האקדמי תומך בכך שאכן צמצום הפערים ומתן הזדמנויות שוות משפר את החברה בכללותה. תהליכי ההכלה והשילוב מתרחשים בשני אופנים – הם מעניקים לאלו הזקוקים לכך כלים מותאמים באופן אישי כדי שיוכלו לממש את הפוטנציאל שלהם, אך באותה הנשימה, חבריהם לומדים להיות סבלניים סובלניים ואחראיים יותר לזולתם.
כיצד מיושם בפועל מבנה ההכלה וההשתלבות במערכת החינוך?
מבנה ההכלה וההשתלבות במערכת החינוך מיושם הלכה למעשה ברבדים רבים וזאת כדי להתאים את המענה בצורה המדויקת ביותר לכל תלמיד ותלמידה. בטרם רכזת הכלה וההשתלבות בוחרת תוכנית הכלה והשתלבות, מבוצעים שלבים רבים בהיבט הבירוקרטי – פדגוגי ולהלן כמה מהשלבים המרכזיים:
- מיפוי מקיף וכולל של תלמידי המוסד כדי לאתר את אלו הזקוקים לתמיכה.
- בניית פרופיל תפקודי לכל תלמידה ותלמיד שאותרו בתהליך המיפוי.
- תכנון של תוכנית פעולה פסיכו – פדגוגית לכל אחד מהתלמידים.
לאחר שצוות בית הספר סיים את כל שלבי האבחון הם ניגשים למערכת גפ"ן של משרד החינוך ושם יש באפשרותם לבחור ממגוון רחב של תוכניות הכלה והשתלבות. חלק מהתוכניות מוכוונות לצוותי ההוראה כדי לקדם מיומנויות שדרושות להם וחלק אחר מוכוון עבור התלמידים עצמם. המטרה הסופית של כלל תוכניות ההכלה וההשתלבות היא לא רק מתן כלים מעשיים לתלמידים ולצוותי ההוראה, אלא יצירת אקלים חינוכי מיטבי בבית הספר.
מעגלי א.ב.י הם חלק מאותו מאגר תוכניות הכלה והשתלבות של מערכת החינוך ולאורך השנים הרבות זכינו לביקורות חיוביות רבות על פועלנו. נשמח מאוד לעמוד לשרותכם ולהגיע למוסד שלכם כדי לקיים גם בו את פעילותנו הייחודית להכלה והשתלבות. אנחנו זמינים לכל שאלה ונשמח לענות על כל תהייה – צרו איתנו קשר לפרטים נוספים.
המאמר נכתב על ידי אבי ריינשטיין
Comments